הכל אודות הזהב בתעשיית התכשיטים

המתכות העיקריות המשמשות צורפים ליצירת תכשיטים הן הפלטינה, הזהב, והכסף. במאמרנו נתמקד בזהב, מכיוון והוא הנפוץ ביותר בתעשיית תכשיטי היהלומים 

הזהב נחשב מימי קדם, לאחת המתכות היקרות ביותר, ומסמל עושר ומעמד חברתי גבוה.

הזהב במצבו הטהור בטבע, צבעו צהוב חלמוני, וקל ביותר לעיבוד. אך דווקא בשל רכותו אין הוא מתאים לייצור תכשיטים הצריכים לעמוד בשימוש יומיומי. ובכדי להשיג את דרגת החוזק הרצויה מוסיפים לו מתכות אחרות.

יתרונותיו הרבים בדגש על תעשיית התכשיטים, הפכו אותו למתכת המועדפת ביותר בתחום. להלן, החשובות ביניהם:

  • הזהב, אינו מתחמצן (מחליד) כלל, ואינו מושפע מפגעי מזג האוויר, כמו קורוזיה הנפוצה בשאר מתכות. ולכן נשאר מבריק במיטבו לאורך שנים.
  • מתכת הזהב בעלת כושר מתיחה גבוה ביותר, ולכן נוחה ביותר לעיבוד.
  • בליטוש וגימור מקצועיים, פני השטח, יחזירו זוהר וברק גבוהים ביותר. 

לאור הצורך שנוצר בסגסוג הזהב לשם חיזוקו, התגבש תקן בינלאומי, המתיר ליצרני התכשיטים להשתמש ברמות טוהר שונות אך קבועות.

דרגות הטוהר המותרות לשיווק, נקבעו בערכי סולם הקרט, עם סימון האות "K". כאשר 24K מסמל זהב טהור ללא תוספות.

בתעשיית תכשיטי היהלומים, הערכים המקובלים הם:

14K מכיל 58.5% זהב טהור, ומסומן גם כ-585. והוא גם הנפוץ ביותר.

18K מכיל 75% זהב טהור, ומסומן גם כ-750

את יתר הסגסוגת משלימה "הליגורה" שהיא תרכובת מתכות כגון: נחושת אבץ ופלדיום, במינונים שונים, להשגת תוצאות רצויות בצבעים ובחוזקים שונים.

הזהב מיוצר בצבעים: זהב צהוב (צבעו הטבעי), זהב לבן, וזהב אדום או יותר מדויק זהב ורוד. שני הצבעים האחרונים מושגים בהשפעת הליגורות השונות המתווספות לזהב בתצורתו הסופית.

זהב צהוב

זהב לבן

זהב ורוד

אימות הזהב

על פי התקן הישראלי ת"י 299 – לסימון מוצרי זהב. חובה לייצר לייבא או לשווק מוצרי זהב העומדים בדרישות התקן.

  • בעת קניית תכשיט חשוב שתוודאו שהוא מסומן כדין:

    1. חותמת טוהר הזהב – בקרטים או באלפיות. לדוגמא: 14K או 585, 18K או 750.

    2. סימן היצרן או היבואן – בדרך כלל יופיעו ראשי התיבות של שמו.
    3. סימן האימות – מוטבע על התכשיט ע"י מכון התקנים, באזור פנימי ובלתי נראה כלפי חוץ, כמו בצדה הפנימי של טבעת.

החותמת היא בצורת כינור דוד ובהתאם לדרגת הטוהר. סימון זה מבטיח את אמינות ונכונות סימן טוהר הזהב.

אפשר להיעזר במציאת הסימון בזכוכית מגדלת הנמצאת בכל חנות, ובלוח סימני האימות האמור להיות מוצג בחנות התכשיטים במקום בולט. יש להימנע מלרכוש תכשיט שאינו מסומן כנדרש.

תכשיטים השוקלים פחות מ-2 גרם אינם מחויבים לשאת את סימן האימות של מכון התקנים.

 

טיפים לצרכנות נבונה:

  • ודאו כי בחשבונית מפורט סוג התכשיט, משקל בגרם, ודרגת הטוהר.

  • ברכישת תכשיט זהב לבן, יש לדעת, שהשלב הסופי של תהליך הייצור הוא ציפוי הרודיום, המקנה לו את הלובן והברק הסופיים. בתהליך זה נצמדים חלקיקי הרודיום על פני המתכת, באמצעות אלקטרודות חשמליות.

חשוב לוודא מול המוכר, שציפוי הרודיום הוא על בסיס  זהב לבן ולא צהוב, משום שבמשך הזמן ובהתאם לאופי השימוש, ציפוי הרודיום המיקרוני עלול להישחק ואז יראה הבסיס הצהוב.

  • ברכישת טבעת, יש לקחת בחשבון שהאצבעות מתרחבות בקיץ, ולכן מומלץ להשאיר מרווח מצומצם בימים קרים.

רגישות למתכות:

  • בעבר, תכשיטי זהב לבן הכילו ניקל בכמות גבוהה. כיום התקן הבינ"ל אינו מאפשר הימצאות ניקל בתכשיטי פירסינג (המוחדרים לעור), ומצמצם למינימום את הימצאותם בכלל התכשיטים. עם זאת, יש לוודא אכן, שבית העסק הינו מקום אמין, ועובד עם בתי יציקה האמונים ומחוייבים לכל כללי התקן. לבעלי רגישות ואלרגיה מוכחת לניקל, כדאי לשקול רכישת תכשיטים שאינם זהב לבן. 

  • זהב ורוד או אדום כפי שהוא נקרא, מכיל נחושת בכמות גדולה יותר, וזאת על מנת לקבל את צבעו הורדרד. לבעלי רגישות לנחושת מומלץ להימנע מרכישת זהב ורוד.

© כל הזכויות שמורות, למחבר ש. שכטר.